פסק-דין בתיק ת"ק 14265-10-10

1.         הנתבע שכר יחידת דיור בתוך ביתו של התובע ובסיום תקופת השכירות ביקש הנתבע להאריך את תקופת השכירות לתקופה נוספת ובשל כך ביקש התובע תוספת של 50 ש"ח לדמי השכירות החודשיים, אך הנתבע סירב להצעה וביקש להעניק לו 3 חודשים נוספים ללא תוספת תשלום.

בתום תקופת השכירות התברר לתובע, שהנתבע גרם נזקים ליחידת הדיור ולכן הגיש התובע תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 3,100 ש"ח - כפי שפורט בתביעה, כאשר סכום זה גם כולל סך של 1,800 ש"ח עבור עוגמת נפש והפסד של חודש שכירות לצורך ביצוע תיקונים.

2.         כתגובה לתביעה, הגיש הנתבע תביעה שכנגד נגד התובע ונגד רעייתו ובה כלל גם טענות כנגד תביעתו של התובע.

(התובע שהינו גם הנתבע שכנגד ייקרא להלן: "התובע" והנתבע שהינו גם התובע שכנגד ייקרא להלן: "הנתבע")

בתביעה שכנגד, טוען הנתבע, בין היתר, את הטענות הבאות:

א.         א)         הנתבע מאשר, שכחודשיים לפני תום תקופת השכירות פנה אל התובע על

מנת לבדוק אפשרות המשך מגורים במקום ובאותו מעמד הודיע לו התובע שהוא מתכוון להעלות את דמי השכירות ב-100 ש"ח לחודש.

הנתבע אכן דחה את בקשת התובע ולאור מצב הדירה, הוא דרש הנחה של 200 ש"ח לחודש.

בסופו של אותה מחלוקת, הוסכם לחדש את חוזה השכירות בדמי שכירות חודשיים של 2,600 ש"ח - כפי שנקבע בחוזה המקורי.

ב)         למרות אותה הסכמה, הכין התובע חוזה שכירות חדש ובו קבע דמי שכירות בסך של 2,700 ש"ח לחודש והנתבע סירב לחתום על החוזה החדש והיות ועניין זה עורר מחלוקת בין הצדדים, הוסכם על סיום ההתקשרות ונערך הסכם חדש להארכת תקופת השכירות לעוד 3 חודשים, כאשר תאריך סיום השכירות נקבע ליום 31.7.10.

ב.         א)         מאז חתימת חוזה השכירות החדש, החלו הנתבעים שכנגד להתעמר בתובע

ולאחר כשבועיים מיום חתימת החוזה החדש, הודיע התובע לנתבע, שהוא החליף את בלוני הגז הריקים שלו בבלונים מלאים והתובע שאל את הנתבע אם הוא רוצה להשתתף בעלויות. הדרישה נראתה מוזרה, משום שליחידת הדיור שלו היה בלון גז נפרד שאינו קשור לנתבעים שכנגד.

לאחר כשבוע מאותה שיחה, גילה הנתבע, שאין הוא מחובר לגז והוא גילה, שברז הגז נסגר בזדון.

הנתבע פתח את הברז. בהמשך לכך, הודה התובע וגם רעייתו שהם סגרו את ברז הגז.

התובע לא הסתפק בסגירת ברז הגז, אלא שבהמשך לכך, פירק את בלון הגז לחלוטין מיחידת הדיור של הנתבע וכך נותר הנתבע ללא חיבור לגז במשך חודשיים וחצי עד למועד הפינוי.

ב)         עבור הנזקים שנגרמו לנתבע, עקב פעולותיו של התובע, תובע הנתבע סך של 3,000 ש"ח, הכולל: פיצוי ישיר עבור ניתוק הגז סך של 1,500 ש"ח ופיצוי עבור עוגמת נפש והפרת זכויות דייר בסך של 1,500 ש"ח.

ג.          עוד מלין הנתבע על ניפוח תשלומים עבור שימוש במים, שכן לטענתו, הסכומים שנדרשו ממנו כדייר בודד בדירה, אינו מתקבל על הדעת וכאשר הנתבע פנה אל התובע בנדון דנן, השיב לו התובע, שיש שעון מים המראה את כמות הצריכה.

הנתבע החליט לבדוק את העניין, על ידי הופעות פתע בדירה וגילה ששעון המים מראה על צריכה גם כאשר הוא עצמו לא נמצא בבית ולא עושה שימוש במים ואז הבין שבעת שהוא נמצא בעבודה, נגנבים ממנו מים ולאחר בדיקה נוספת, גילה הנתבע שחובר צינור מים המוביל אל דוד השמש.

בגין נזקי המים, תובע התובע מהנתבעים שכנגד סכום של 1,500 ש"ח, הכולל החזר שימוש במים בסך 500 ש"ח וגם עוגמת נפש עבור פריט נזק זה בסך של 1,000 ש"ח.